מדינת ישראל נמצאת באזור גיאוגרפי המועד לרעידות אדמה, אזור קו השבר הסורי-אפריקאי. לאורך ההיסטוריה המתועדת פקדו את ישראל והאזור רעידות אדמה שחלקן היו קשות, חזקות והרסניות וחלקן, בעיקר אלו הזכורות לנו מהשנים האחרונות, היו חלשות ולא גרמו כלל לנזקים מהותיים.
מבקר המדינה וגורמים רשמיים כגון פיקוד העורף קבעו כמה פעמים לאחרונה כי היערכות ישראל לרעידת אדמה אינה טובה מספיק, ובעת צרה התוצאות עלולות להיות קשות מאוד עקב חוסר היערכות ומחסור בהשקעת תקציבים בתחום זה.
במאמר זה נסתמך על עבודת מחקר מקיפה לגבי היערכות ישראל לרעידת אדמה שנערכה על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת לטובת דיון בוועדת המדע והטכנולוגיה.פרטים מדעיים ועובדתיים לגבי מוכנות המדינה
גורמים מקצועיים בתחום הגיאולוגיה מעריכים כי רעידת אדמה חזקה יחסית בישראל היא עובדה מוגמרת שרק לא ידוע מתי תתרחש (ישנם גם כגיאולוגים הטוענים מנגד שבגלל מבנה השבר הסורי-אפריקאי הרעידות ימשיכו להיות חלשות). הממוצע מראה על רעידה אחת לפחות בעוצמה של 6 בסולם ריכטר אחת ל-80 שנה.
בישראל, פעילה משנת 1999 ועדת שרים בנושא היערכות ישראל לרעידת אדמה. ועדה זו הקימה את הגוף הפעיל מטעמה שהוא ועדת היגוי להיערכות לרעידות אדמה, כאשר בראש הצוות מכהן ד"ר אבי שפירא.ועדת ההיגוי קבעה כי מדינת ישראל צריכה להתכונן להתרחשות רעידה בעוצמה של כ-7.5 בסולם ריכטר, ושמוקד הרעידה יהיה בבית שאן. מדובר על תרחיש קשה שבו כ-16,000 הרוגים, 6,000 פצועים וכ-400,000 אנשים אשר יפונו מבתיהם. כמו גם צפויים עשרות אלפי מבנים הרוסים או ניזוקים קשות. זהו תרחיש קשה, אך הועדה מראה כי ישראל, תושביה, מבניה והתשתיות שלה לא מוכנים לרעידת אדמה חזקה.
בתקציב הדו-שנתי של 2011-12 פעילות ועדת ההיגוי כלל לא תוקצבה, ועד לזמן זה פעלה על בסיס הוצאות של כ-4 מיליון לשנה בלבד.ב-2007 הוקמה רשות חירום לאומית שאמורה לתכנן את העברת המידע לגבי לרעידת אדמה ומצבי חירום אחרים לציבור הרחב.
חיזוק מבנים – כמעט ולא קיים
מרכיב משמעותי בנושא היערכות ישראל לרעידת אדמה הוא חיזוק מבנים נגד רעידות אדמה. אם המבנה חזק הוא לא יקרוס על יושביו ומספר ההרוגים יהיה נמוך במידה רבה. ועדת ההיגוי בנושא היערכות ישראל לרעידת אדמה קבעה כי בישראל יש כ-50,000 מבנים הזקוקים לחיזוק (המספר בפועל כנראה גבוה משמעותית מכך), ושמתוכם 3,500 הם מבני ציבור וכ-1,600 בתי ספר.הממשלה הקציבה לנושא חיזוק המבנים תקציב של 3.5 מיליארד שקל על פני 25 שנים (140 מיליון לשנה), אולם בשנת 2010 התקציב היה רק 54 מיליון, ובפועל לא בוצעו כלל עבודות חיזוק באף מבנה או בית ספר אלא רק מעט תכנונים ראשוניים.
אמצעי נוסף ומשמעותי שהמדינה ניסתה ליישם על מנת להעלות את היערכות ישראל לרעידת אדמה מבחינת חיזוק מבנים הוא תמ"א 38 – תכנית מתאר שמאפשרת למי שיחזק בניין דירות לקבל זכויות בנייה להקמת יחידות דיור נוספות, שאותן ימכור לכיסוי הוצאות החיזוק וגריפת רווחים. לחלופין, התכנית מאפשרת לבעלי הדירות להוסיף לשטחן זכויות בנייה נוספות וכן שיפוצים נוספים. בפועל, התכנית הושקה ב-2005 אך לא צברה תאוצה, בעיקר מחוסר כדאיות כלכלית וקשיי מימון. הפרויקטים כמעט ולא יצאו לפועל. על כן, המדינה ניסתה לאחרונה לשפר את התכנית ושינתה את החוק והדרישות, באופן שמשתלם כלכלית ליזם ולבעל הדירה בבניין, מה שהביא לאחרונה עלייה יחסית בבקשות לאישורי בנייה לביצוע הפרויקט.
