בחיי היום יום נפוצה מאוד האשליה של כולנו שאנו הולכים על קרקע מוצקה. למעשה, האדמה שכולם הולכים עליה איננה אלא שכבה דקה יחסית, שמכסה רק חלק קטן משטח הפנים של כדור הארץ.
חלק מהרעידות אינן מביאות עמן הרס וחורבן אולם אחרות, חזקות יותר או כאלה שמכות באזורים המאוכלסים בצפיפות, גורמות לנזקים גדולים הן בנפש והן ברכוש. על מנת להתמודד בצורה טובה יותר עם נזקים צפויים שמלווים את הרעידות החזקות, חשוב לנקוט במקביל בשני צעדים חשובים – הצעד הראשון הוא היערכות נכונה והצעד השני הוא היערכות פיננסית מתאימה.
מתכוננים נכון
אי אפשר לדבר על היערכות לרעידות אדמה מבלי לשלב כיסוי פיננסי ביטוחי עם היערכות נכונה ברמה ההתנהגותית לשעת חירום.
ברמה הפיננסית
הכיסוי העיקרי טמון בביטוח מבנה, שיכול לכלול בתים פרטיים, דירות, מבני משרדים, מפעלים ורכוש עסקי ומסחרי נוסף. יש לציין את קיומו של ביטוח תכולה, שיכול לספק הגנה מפני נזקי רעידות גם לפגיעה ברכוש מעבר למבנה עצמו.
ברמת ההתנהגות
בשל הסיכון לנפש, היערכות נכונה כוללת חיזוק מבנים, פעולות המבצעות על תכולת דירה למניעת התמוטטות (למשל חיזוק ארונות וחיבורים בברגים אל הקיר), הצטיידות בערכת עזרה ראשונה, פנס, מזון יבש ומשומר ועוד.
סיכון מוגבר למבנים
העובדה שישראל מצויה בסמוך לשבר הסורי אפריקני מעמידה אותה בפני מצב שרעידות אדמה חזקות הן רק עניין של זמן. למעשה, בהיסטוריה הרחוקה ניתן למצוא לא מעט דוגמאות לקיומן של רעידות קשות ביותר, שחלקן הביאו לקריסה של ערים שלמות.
זה המקום לציין שלטיב הבנייה ואיכותה השפעה ניכרת על יכולתו של המבנה לעמוד בפני רעידות חזקות. זו בדיוק הסיבה לכך שתקני בניה מודרניים שהונהגו בישראל משנות השמונים הביאו להקמת מבנים עמידים יותר. זו גם הסיבה לכך שהוחל בשנים האחרונות בפרויקט לאומי של חיזוק מבנים, המוכר בשמו תמ”א 38. יחד עם זאת, למרות כל האמצעים, נזקים קשים למבנים היו ויהיו, ולכן אין תחליף לרכישת ביטוח שנועד לאפשר את שיקום הנזקים והחזרה לשגרה.