הסיבות התומכות בביצוע פרויקטים מסוג תמ”א 38 רבות הן, וטובות. עם זאת, מסתבר שלא תמיד כולם שבעי רצון מכך שתוכנית זאת עומדת לרקום עור וגידים במקום מגוריהם או בסמוך לו.
עילת חוסר השוויון
עילה מרכזית שעליה מתבססים לא מעט דיירים אשר מעלים התנגדות לביצוע פרויקט תמ”א 38 הינה עילת חוסר השוויון. עילה זאת, מועלית לרוב לאחר שמתקיים משא ומתן מתקדם עם יזם מצד וועד הבית או חלק מהשכנים, וכאשר קיים כבר סיכום עקרוני על אופי החיזוק ועל התמורה שיקבלו כלל הדיירים. כאשר דייר זה או אחר סבור שהתמורה שמקבלים הדיירים איננה שוויונית ושהיא מקפחת אותו, הוא עשוי בהחלט להתנגד לביצוע הפרויקט, על כל פנים – באופיו הנוכחי.
עילת הפגיעה באיכות החיים
ישנן כמובן גם עילות נוספות שבהן משתמשים דיירים בבואם להתנגד לפרויקט חיזוק מבנים מסוג תמ”א 38, חלקן מועלות עוד לפני שהתקשרות עם היזם מבשילה למשא ומתן רציני. דיירים עשויים לטעון שאין הם מעוניינים שבניין המגורים יהפוך לסוג של אתר בנייה, גם אם בסופו של דבר הם יזכו בבניין בטוח יותר, במעלית חדשה ובשיפורים נוספים.
מקצועיות ואיתנות פיננסית
במידה ועניין חיזוק המבנה מועלה לדיון וישנו יזם שמוכן ללוות את הפרויקט, עשויים מי מהדיירים לטעון שאין מדובר ביזם מנוסה. קיומו של יזם בלתי מנוסה עלול להעלות תהיות לגבי סיכויי ההצלחה, וכבר היו מקרים שבהם פרויקטים של תמ”א 38 “נתקעו” באמצע בשל פשיטת רגל של יזם ואפילו על חוסר יכולת לקדם את קבלת האישורים לביצוע החיזוק במתווה מסוים. התנגדות יכולה לעלות גם כאשר היזם מתקשה להציג בטחונות ראויים מבחינה פיננסית או כאשר אין לו הוכחות לאיתנות פיננסית מספקת. ויש אפשרות לבחור יזם אחר כדי לקבל את ההצעה הטובה ביותר.