על פי החוק בישראל, טרם ביצוע עבודות שיפוצים בבניין מגורים בהתאם לקווים המנחים של תמ"א 38, יש לקבל את הסכמתם של לפחות 66% מהדיירים בבניין.
החשיבות של דיאלוג ראשוני
בדומה לכל סכסוך המתגלה בין בני אדם, ובמיוחד במקרים בהם הצדדים בסכסוך מקיימים גם יחסי שכנות הדדיים, אשר עתידים להמשיך ולהתקיים גם בעתיד, חשוב מאוד להתחיל מדיאלוג הדדי בגובה העיניים בין הצדדים, כאשר הדבר מאפשר בחינה לעומק של טענות הצדדים, ובמקרים רבים השגת הסכמה חדשה בסוגית השיפוצים.
אמנם, ומטבע הדברים, סכסוכי שכנים נוטים להוביל לסערת רגשות, אשר במקרים רבים כוללת משקעים ישנים בין הצדדים, ללא קשר לסוגית השיפוצים עצמה. עם זאת, חשוב להקפיד ולזכור כי מטרת העל אינה "ניצחון במערכה", אלא המשך יחסי השכנות התקינים בין כלל הדיירים, גם בהמשך הדרך. מסיבה זו, חשוב להקפיד ככל הניתן על דיון רציונאלי ולגופו של עניין, ללא עירוב משקעים זרים.ביצוע שינויים בתכנית השיפוצים
במקרים בהם, וחרף קיום דיאלוג בין הצדדים, לא ניתן להשיג הסכמה הדדית, ניתן לשקול ביצוע שינויים בתכנית השיפוצים, בהתאם להשגותיהם של חברי קבוצת המיעוט.במקרים רבים, התנגדותו של דייר לעבודות השיפוצים נובעים מסוגיה שולית, כאשר התלהטות הוויכוח מובילה להקצנת עמדתו. מסיבה זו, ייתכן שבמהלך ניסיון כנה להבין את המקור להתנגדות, יתגלה כי מדובר בחשש נקודתי משיפוץ ספציפי. במקרים כאלו, עדיף ראשית לנסות ולבחון האם ניתן לבצע שינויים בתכנית השיפוצים המוצעת, אשר יביאו לקבלתה על ידי קבוצת המיעוט.
גם אם פעמים רבות מדובר בשינוי שאינו נדרש מבחינת הדיירים הנמנים על קבוצת הרוב, החשיבות של הסכמה כללית לביצוע השיפוצים היא עליונה. משכך, במרבית המקרים עדיף להתפשר על נושאים שאינם מהווים תנאי "ייהרג ובל יעבור", כל עוד הדבר יאפשר את ביצוע עבודות השיפוצים מחד, תוך שמירה על יחסי השכנות התקינים בין כלל הדיירים בבניין מאידך.פניה לגישור מקצועי
במקרים בהם לא ניתן להשיג הסכמה הדדית, חרף ניסיון אמיתי לעשות כן, מומלץ לפנות לסיוע מצד גורם חיצוני מתחום הגישור, אשר יאפשר קיום דיאלוג בין הצדדים תוך ניסיון להשגת הסכמה מחד, ונטרול המשקע הרגשי מאידך.
בניגוד לצדדים המעורבים, אשר התלהטות הרוחות מונעת מהם לעיתים קרובות לשקול באופן מעמיק את טענותיו של הצד השני, המגשר אינו חלק מהסכסוך, ומשכך יש באפשרותו לשמש בפועל כ"מבוגר האחראי", אשר יוכל להבטיח שהדיון לא יסטה להתנצחויות מיותרות בין הצדדים, אשר אין בהם כל תועלת.נוסף על כך, וכפי שהניסיון מלמד, ההתנגדות של קבוצת המיעוט לביצוע השיפוצים נובעת במקרים רבים מהתחושה ששאר דיירי הבניין "לא סופרים אותם", ומתכוונים לבצע את השיפוץ "על אפם ועל חמתם".
במקרים כאלו, דווקא יוזמה של קבוצת הרוב, אשר תציע פניה לגישור מקצועי, עשויה להוכיח לחברי קבוצת המיעוט כי דעתם אכן נחשבת בעיני שאר הדיירים, שכן הדבר מצדיק מבחינתם פניה לגישור מקצועי על מנת להגיע להסכמה הדדית, לרווחת כלל הדיירים. במקרים אלו, חשיבותו של המגשר תתבטא בעצם מעורבותו בתהליך, אשר במקרים רבים יסתיים בשביעות רצונם של כלל הדיירים בבניין. ראו גם: דיירים חויבו להצטרף לתמ"א 38 למרות התנגדותם
